top of page

אברי הגוף - אברי הנפש

מאת: קובי נחושתן


1. כשם שהגוף מורכב מאיברים שונים, היוצרים שלמות אחת לגוף כולו, כך נפש האדם אף היא מורכבת מאיברים איברים, היוצרים מארג נפשי שלם.


2. כשם שהגוף גדל, ואיברי הגוף גדלים בתוך תהליך הגדילה הכללי, כך גם איברי הנפש, אף הם גדלים ומשתנים במשך תקופת חיי האדם.


איברי הנפש מקבילים לאיברי הגוף. יש זיקה ישירה בין איבר גוף - למקבילו הנפשי. ניתן ללמוד על תפקודיו של איבר נפשי לאור הזיקה שיש לו לאיבר המקביל הגופני שלו.

תפקודיו של איבר גופני, מן הזווית האנטומית, ביולוגית ופיזיולוגית, מלמדים על תפקודי האיבר הנפשי המקביל אליו.


לכן - מתוך איברי הגוף ניתן ללמוד על נפש האדם, ומתוך תפקודי איברי הגוף, ניתן ללמוד את תהליכי הנפש, את תהליכי החולי וסיבותיהם ואת תהליכי ההבראה האפשריים.


4 . דוגמא: האיבר קיבה מעכל מזון, לכן איבר הקיבה מלמד על “איבר העיכול”


בנפש האדם. מלימוד פעילות הקיבה נבין כיצד האדם מעכל מצבים רגשיים, חברתיים, לימודיים, כיצד האדם מצליח להבין ולעכל סיטואציות חברתיות, משפחתיות, אינטימיות ואת התכנים איתם הוא מתמודד. נלמד כיצד הוא מבין את המצבים שבתוכם הוא חי, כיצד הוא מגיב, מבין ומתייחס לקונפליקטים ועוד…


אלו הם שלל המצבים המחייבים “עיכול”, ושייכים לאיבר ה”מעכל” של הנפש.


איבר הקיבה מן הזווית הגופנית, הוא זה שמגיב פיזית לתהליכי העיכול הרגשי וזוהי הסיבה למחלות בקיבה, כמו קשיי עיכול, כאבי בטן, הקאות, צרבות ועוד. כל התופעות הקליניות של הקיבה מלמדות על קושי נפשי שיש לאדם “לעכל” דבר מה שמתרחש בחייו.


5. מתוך הדוגמא הנ”ל אנו למדים כי הקיבה כאיבר גופני, עם זיקה ישירה

לאיבר המעכל של הנפש, מהווה את האיבר השומר ואוגר את כל האירועים בחיי האדם הקשורים להתמודדות בעיכול מורכב וקשה של אירועי החיים אותם האדם חווה.


הקיבה הופכת לאיבר השומר את הזיכרונות של נושאים שעוכלו בחיי האדם.


6. לנקודה זו יש עומק פסיכו - גופני עצום. חוכמתה של המערכת האנושית היא, שאינה מבטאת את החולי באופן מידי, עקב מקרים רבים של “זיכרונות” הנאגרים בקיבה, הם יהפכו בהמשך לחולי גופני בשלב מאוחר יותר בחיי האדם. לאחר שהאדם עבר סף מסוים ביכולת ההכלה שלו, או לאור החולשה המצטברת, ולעיתים עקב התפתחות נכונה של האדם שהגיע למקום חסון ובוגר בכדי להתמודד עם מאורעות העבר שלו הצבורים בזיכרון באיבר הקיבה.


7. כלל פסיכו גופני בסיסי:


לעיתים האדם חווה דבר מה ש”גדול” עליו מכדי לעכל, להבין, לעבוד עם

החוויה. החוויה קשה או טראומטית מעבר ליכולתו של האדם לעמוד מולה.

במצבים אלו האורגניזם מנווט את החוויה לאיבר הגופני בעל הזיקה לאיבר הנפשי שחווה סיטואציה מסוימת. כדי להקל על האדם ולאפשר לו חיים, ואפשרות של התפתחות גדילה באופן הדרגתי, המכין אותו להתמודדות.

האורגניזם שלו מתמיר את החוויה הנפשית והופך אותה למחלה גופנית.


לכן – רוב המחלות הינן בשורשן “נפשיות”. רוב המחלות הינן סוג של השהייה של מצבים רגשיים המותמרים לחולי גופני ובכך משחררים את האדם, או את הנפש מן המצוקה הנוכחית. עד לגדילה ההכרחית לאדם שדרכה האדם שוב יעמוד מול החוויה או מול עצמו וירכוש את הבגרות של איברי הנפש הנחוצים לגדילתו.





Comments


bottom of page